Personnel - יומן

בריסל 1948. במסיבה בעיר אבא פוגש את אמא לראשונה. הוא מזמין אותה לריקוד לצלילי “עננים” שמנגן ג’נגו רינהרדט. פגישתם הראשונה על רחבת הריקודים תהיה להם גורלית. אולי זו הסיבה שתמיד אהבתי את רינהרדט. הוא היה אמור לחגוג 100 היום
אז, יום הולדת שמח, ג’נגו

כשהייתי סטודנט שנה רביעית בבצלאל ב- 1978איירתי פוסטר לפסטיבל הזמר העברי. ציירתי את גדולי הזמר וביניהם את יהורם גאון. לא היה גוגל, לא היה אימג’ בנק, אז פשוט הלכתי לחנות תקליטים ברחוב בן יהודה, כדי למצוא צילום עדכני שמתוכו אוכל לצייר. לא היה לי תקציב לרכוש את התקליט והמוכר הירשה לי לצייר סקיצות בעמידה בחנות. חזרתי לבצלאל והתחלתי לעבוד. כך נהגתי גם לגבי שאר האמנים: איינשטיין, חנוך, דמארי, לביא, ירקוני,…היום סרקתי את גאון מתוך הפוסטר השמור אצלי בארכיון. יום הולדת שמח, יהורם

Astérix a accompagné mon enfance et mon adolescence. Obélix et lui m’ont fait jubiler, tant par le comique de situation, l’humour gaulois plein de références, les jeux de mots dont Goscinny était si friand, le dessin précis et grotesque d’Uderzo, les citations latines (que j’apprenais au collège). Astérix a fait partie de mon apprentissage de futur créateur de BD, avec Franquin, Hergé, Morris, Gotlib, Tillieux et tous les autres. Je me suis amusé à le copier et le recopier sur des feuilles volantes et dans mes cahiers d’école. Grandir au coeur de l’Age d’Or de la BD franco-belge a été un privilège dont je ne pouvais pas mesurer l’importance à l’époque. Goscinny était omni-présent dans les BD que je lisais: Lucky Luke, Le Petit Nicolas, Les Dingodossiers, … J’adorais son humour. Sa disparition brutale à l’âge de 51 ans m’a beaucoup affecté. Depuis, pour moi, Astérix n’a plus jamais été ce qu’il était.
J’ai scanné quelques dessins d’époque. Ils sont tous datés. Le dernier est de mon cahier de textes latins.

http://kefisrael.com/2009/09/25/leonard-un-cohen-a-tel-aviv/

Un travail de recherche riche en articles, interviews et témoignages sur un aspect peu connu de la Shoah. Le rire existait-il? Sous quelle forme? Ou est-il encore un sujet tabou?
Analyse passionnante avec un recul de presque 70 ans. Un must pour mieux comprendre l’incompréhensible.
Ouvrage coordonné par Andréa Lauterwein avec la collaboration de Colette Strauss-Hiva, que je remercie au passage pour l’interview qu’elles m’y ont consacré.

Le dessin de couverture montre mon pére témoignant devant des lycéens belges qu’il accompagne quatre fois par an a Auschwitz.

Mazal Tov! Notre fils aîné David a épousé sa fiancée Iris Felsen le 9 Août a Tel Aviv.
בננו הבכור דוד התחתן עם בחירת ליבו איריס פלזן ב-9 לאוגוסט. מזל טוב

לפני שנים אחדות הכנתי סקיצה לסטריפ על מייקל ג’קסון בתגובה לניתוחים שעבר ולצבע עורו שהלך והלבין. גנזתי את הסקיצה ואתמול מצאתי אותה בתחתית של מגרה בסטודיו. היום, יום הלוויתו, היא נראית לי נבואתית משהו

Il y aquelques années j’avais préparé une idée de strip sur Michael,Jackson suite a ses multiples interventions de chirurgie plastique et sa sa peauqui blanchissait a vue d’oeil. L’esquisse est restée au fond d’un tirroir ou je viens de la retrouver, le jour même de son enterrement. Elle a quelque chose de tristement prophétique.

http://www.actuabd.com/Herge-enfin-a-son-muse

My father was liberated from Buchenwald on April 11, 1945, after more than three years of Concentration Camps and Work Camps. Here is a cartoon he drew in 1945 while he was in the Sanatorium for one year in Belgium.

גי ביו, אחד המאיירים האהובים עלי, שלח לי את האיור הזה
משהו בין סוריאליזם, הדפס יפני, חלום מתוק ופואטיקה
שם האיור: אביב
על פי גי ביו, יש בכוחו של פרח להרים סלע
הרשו לי לראות באיורו מסר של תקווה לאזורנו ולעולם כולו
merci Guy!